המטרות של אמנת קיוטו מ-1997 ומאוחר יותר בתוספת שנתקבלה בדוחה ב-2012 הינן לייצב את ריכוז גזי החממה באטמוספרה ברמה שתמנע את העלייה בהתחממות כדור הארץ כתוצאה מהפעילות המתועשת.בגוף שעוסק בתחום הזה באו"ם חברות 196 מדינות והוא נקרא בקצרה UNFCCC
(United Nations Framework Convention on Climate Change)
(צילום: Roberto Stuckert Filho)
ההסכם שהושג בועידת פריז בדצמבר 2015, מביא להשתתפות מדינות רבות במאמץ להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת אל מתחת לסף של 20C .גבול העלייה של 1.50C נחשב לגבול הבטוח לשמירה על האקלים ואיכות הסביבה.
התקציבים הגדולים שהוקצו לנושא, השקיפות והמחויבות של המדינות הרבות, נותנים תקווה כי אכן יושגו היעדים העולמיים שהוגדרו.
בפרסומי המשרד להגנת הסביבה www.sviva.gov.il ניתן לעקוב אחר ההצעות שהוגשו לממשלה לקראת ועידת האקלים בפריז ועוסקים בפעולות הנדרשות בישראל להפחתת הפליטה של גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה.
במסמך שהוכן ע"י האשכול לתכנון ופיתוח בר קיימא במשרד להגנת הסביבה, ישנה התייחסות להזדמנויות הכלכליות המתלוות לצמצום הוצאות האנרגיה, שילוב טכנולוגיות חדשניות ומקומות תעסוקה חדשים בצד הפחתת הזיהום, השמירה על הסביבה ושינויי האקלים.
האתגרים העולמיים ביישום פתרונות להפחתת גזי חממה וצימצום זיהום האוויר הקרקע והמים, מאיצים את הצורך בטכנולוגיות חדשניות בתחום הקלינטק והתעשייה הירוקה.
ישראל כמובילה עולמית בחדשנות בתחום הקלינטק מבין 40 מדינות, על פי האינדקס של www.cleantech.com שפורסם ב-2014, יכולה לקחת חלק משמעותי בהזדמנויות העסקיות הנוצרות מביקוש זה ולתת מענה לצרכי השוק העולמיים בתחום.
בכתבה שפורסמה ב'גלובס' בסוף 2014 ע"י גלי ויינרב, עולה כי מנהל הקרן הסינית Tsing Capital רואה בתחום הקלינטק מרכיב מרכזי בשיתוף הפעולה בין ישראל לסין וציין כי הוא רואה בישראל עשרות פרויקטים מעניינים להשקעה בתחום.
